שִׁיר עֶרֶשׂ

אֲנִי כָּל כָּךְ עָיֵף

בָּא לִי לִישֹׁן לִי

בֶּכֵּיף

לְהִכָּנֵס לְמִטָּה

חַמָּה וּמְפַנֶּקֶת

וּלְבָנָה אֵלַי

לוֹחֶשֶׁת

לַיְלָה טוֹב

לַיְלָה טוֹב

יוֹרֵד כּוֹכָב

וּמְנַשֶק

וּמִתְרַחֵק לוֹ

מִתְרַחֵק

בָּא לִי לְיַשֵּׁר

כַּפּוֹת רַגְלַיִם

לְהַמְרִיא אֶל

הַשָּׁמַיִם

בָּא לִי לְהִתְכַּרְבֵּל

עַד לְאָזְנַיִם

עִם חֲבֵרַי הַטּוֹבִים

הַבֻּבּוֹת הַדֻּבִּים

הֵם אֵלַי לוֹחֲשִׁים

לַיְלָה טוֹב

לַיְלָה טוֹב

כָּתְבָה : רִיקִי זָקֵן