חֲבֵרָה נְסִיכָה

חֲבֶרְתִּי הַמְּיֻחֶדֶת

לִבְנוֹת

הִיא אוֹהֶבֶת

כָּל הַזְּמַן מְתַכְנֶנֶת

וְהַחִיּוּךְ שֶׁלָּהּ

קָטָן וּמְעוֹרֵר

הִיא מְבִינָה

כָּל מָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר

מַהֵר

חֲבֶרְתִּי

אוֹהֶבֶת מִבְנִים

הִיא אוֹהֶבֶת לַהֲרֹס לִי

אֶת הַמִּבְצָרִים

שֶׁאֲנִי בּוֹנָה סְבִיבִי

בִּקְפִידָה מְרֻבָּה

וַחֲשִׁיבָה לַפְּרָטִים

הַקְּטַנִּים

הִיא בָּאָה בְּרֶגַע

וְשׁוֹבֶרֶת

אֶת כָּל הַחוֹמוֹת

עַכְשָׁו נַתְחִיל

מֵהַתְחָלָה הִיא אוֹמֶרֶת

בְּשְׂבִיעוּת רָצוֹן

עַכְשָׁו בֹּא

נִבְנֶה אַרְמוֹן

בִּשְׁבִילִי וּבִשְׁבִילְךָ

אַתָּה תִּהְיֶה

הַנָּסִיךְ

וַאֲנִי הַנְּסִיכָה

כָּתְבָה : רִיקִי זָקֵן