חָבֵר שָׂמֵחַ תָּמִיד מְשַׂמֵּחַ

חֲבֵרִי חוֹשֵׁב עָלַי

מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת

חֲבֵרִי יוֹדֵעַ לֶאֱהֹב

בַּיָּמִים וּבְלֵילוֹת

חֲבֵרִי חוֹשֵׁב עָלַי

מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת

הוּא חוֹשֵׁב

אֵיךְ לְשָׂמֵחַ אוֹתִי

בְּכָל מַצָּב

וְיֵשׁ לוֹ דְּרָכִים

מְיֻחָדוֹת

אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת

הוּא שָׁר לִי שִׁיר

עַל חָצָב

וַאֲנִי אוֹהֵב שִׁירִים

אֲנִי אוֹהֵב אֶת

חֲבֵרִי הַטּוֹב

וְהַמַּרְשִׁים

כִּי תָּמִיד תָּמִיד

הוּא מַצְלִיחַ

בְּבַת אַחַת בִּן רֶגַע

אוֹתִי לְשָׂמֵחַ

וְהוּא לֹא צָרִיךְ

לְהִתְאַמֵּץ

הוּא מַגִּיעַ

מְחַיֵּךְ

וְאֶת הַשְּׁאָר

אֲנִי שׁוֹכֵחַ

בְּבַת אַחַת בִּן רֶגַע

אֲנִי מְחַיֵּךְ

אֵלָיו בַּחֲזָרָה

אָז אַל תִּשְׁכַּח

גַּם אַתָּה

חַיֶּיךְ לֶחָבֵר

וְתִרְאֶה אֵיךְ

בְּבַת אַחַת בִּן רֶגַע

הוּא יְחַיֵּךְ אֵלֶיךָ

בַּחֲזָרָה

כָּתְבָה : רִיקִי זָקֵן